לקט התיחסויות לנושא הבלוגוספרה מול העתונות:

מתוך דבריו של עוזי בנזימן עורך "העין השביעית" :

 אין לי דרך טובה ליישב את הסתירה: מיותר להכביר מלים על הכרסום המשמעותי שעיתונות הרשת מכרסמת במעמדה של התקשורת המסורתית (עיתונים, רדיו וטלוויזיה). יחד עם זאת, העכבר ששאג עדיין לא הפך לאריה , גם לא לכלב שמירה חלופי

מכל מקום, לא בישראל. לפי שעה, אכן לא צמחו כאן עיתונאי רשת בולטים וגם לא הגיני רשת המטביעים חותם על תודעת הציבור. סדר היום הלאומי – ככל שהוא נגזר מסדר היום התקשורתי – אינו מושפע, באופן משמעותי, מידיעות או מפוסטים המתפרסמים בוואלה, ynet או נענע."

 מדבריו של: חנוך מרמרי (עיתונאי ובעבר העורך הראשי של עיתון הארץ)

קטע ממאמר שפורסם בה"עין השביעית" 

 "כששואלים אותי מה מצב העיתונות, אני אומר שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר. נכון שהעיתונות המוסדית בנסיגה מנטאלית ובהתכווצות מדאיגה, וכמובן אינה נותנת ביטוי לדור הבא,

שלא גדל על נייר עיתון. אבל הדור הבא מבין את מקומו ביקום והוא נותן ביטוי לעצמו בעצמו, בלי משכורת מובטחת ולעתים ללא כל הכנסה.אתה זוכר בוודאי את הימים ההם, בסוף שנות השבעים, שבהם נסגרו העיתונים סופית בפני אנשים חדשים, שהתדפקו לשווא על דלתותיהם. הקביעות של הוותיקים והקנאות של גילדת העיתונאים היו כשלשלאות על דלתות הכניסה למקצוע. כך נולדו המקומונים; עצבניים, חפיפיים, עסוקים בעצמם. וכך קם עיתון "חדשות", שספג קיתונות של ביקורת על שאנשיו אינם יודעים את המלאכה (ומאז סגירתו, פליטיו מאיישים את מיטב המשרות בעיתונים שלעגו ובזו להם). כנראה שככה זה מהפכות. יצריות, שטחיות, מזגזגות. אבל שום כעס, נזיפה או בוז לא יחסמו את האנרגיה שבהן.

אני יושב היום בבית, וגם אם האתר שאני כותב בו אינו מאפשר עדיין פרסום תגובות (כפי שנהוג בכל אתר עיתונות מקוונת ראוי לשמו), אתה יכול לראות בי בלוגר. גם חברי לאתר, טובי אנשי הרשת, הם בלוגרים. וכך גם הקוראים החדשים, שהאוריינות שלהם שונה מזו שלנו, ומשוכללת בהרבה. דייגי מים עמוקים, אנשי קישוריות ואנשי קונטקסט. כאלה שחורשים בכל טקסט, לא רק בבלוגוספירה, אלא גם, ובעיקר, בבלוקוספירה.